על שליטה ועל כעס- חלק א

 

האם קורה לך שכעס גורם לעשות משהו לא רצוי או להגיד משהו לא רצוי? כמה זה קורה לך? רוצה לעבוד על זה?

זה הכל סיפור של שליטה!

אם נבין את המהלך הפנימי שמביא אותנו להתנהגות הלא-רצויה, נוכל לחפש דרכים למנוע אותה.

נצא לדרך, וברשותכם, נתחיל משלב 3.

שלב 3: משהו משתבש בתוכניות. מישהו עשה משהו שלא רציתי שכך יהיה. בדיוק כשממהרים בבוקר הילד התלכלך. חבר הבטיח לי משהו ולא קיים. הציבו אותי במשמרת בעבודה בזמן שלא רציתי... אינסוף לדוגמאות.

שלב 4: חוסר אונים ותחושת חוסר שליטה. מה זה? רציתי שיקרה... אבל מישהו או משהו שיבש לי את התוכניות!

 

עכשיו נחזור אחורנית לשלב 2.

שלב 2: ציפיה. אנחנו מתכננים דברים. יש לנו ציפיות מהמציאות, מהסביבה, מעצמנו. חשוב לנו שדברים יתנהלו בצורה מסויימת, שיתייחסו אלינו באופן מסויים, שנצליח לעשות דברים מסוימים... הציפיה מחברת בין עבר, הווה ועתיד. הציפיה מספקת לנו אשליה שאנחנו יודעים מה יקרה בעתיד ומצורפת אליה אשליה שאנחנו שולטים במציאות.

קודם לשלב זה, השלב הראשון, הבסיסי.

שלב 1: צורך בתחושת ביטחון. הבריאות הנפשית של האדם מושתתת על תחושת ביטחון במציאות. ערעור תחושת הביטחון מעוררת חרדה וחוסר יכולת לתפקד כראוי. תחושת הביטחון נבנית בין השאר על הנחה שאנו יודעים מה יקרה בעתיד. האדם צופה ומצפה שתהיה המשכיות של הדברים הטובים שיש לו בחייו ושדברים טובים יוסיפו ויקרו לו. שהמשפחה, העבודה, החברים, הבריאות, כל אלו יימשכו ושהשמש תזרח גם מחר בבוקר.

 

אם כן, יש לאדם צורך בתחושת ביטחון, הוא סבור שהוא יודע מה יקרה בעתיד והוא מתכנן דברים מסויימים ומצפה להתרחשותם במציאות. כאשר התוכניות משתבשות מסיבה מסויימת, האדם חווה חוסר אונים ואיבוד שליטה.

 

שלב 5: שאיפה להשבת תחושת השליטה במציאות. ככל שהציפיה לשליטה והאשליה המתנפצת היו גדולות, כך גדולה האכזבה ובוער לאדם הצורך להרגיע את נפשו על ידי השבת השליטה לחייו. שלב זה מורגש בגוף. דופק מואץ, סומק, רעד, כל אלו מאפיינים של מתח שרירים והתכוננות הגוף לפעולה נמרצת.

 

שלב 6: התנהגות של כעס. ביטוי התנהגותי חיצוני בעוצמה רבה, התנהגות שנועדה לשלוט  בכוח במציאות. להרים את הקול יותר חזק מאדם אחר, לומר מילים פוגעות "שילמדו אותו אחת ולתמיד...", להכות, לשבור, לטרוק את הדלת ועוד מגוון התנהגויות שהמשותף להן הוא שהן נועדו להכתיב את המציאות בהתאם לציפיות שלי. נשמע מוכר? אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה.

שלב 7: הכרה באיבוד השליטה. השלב בו באה החרטה הוא השלב בו הבנתי שהייתי במעגל שבו אני נשלט ולא שולט, נשלט בידי הצורך שלי לשלוט.

 

תכל'ס, אז מה עושים עם זה?

אם אתה קורא את הדברים ומזדהה עם תיאור מהלך הדברים (הניסוח בלשון זכר לנוחות בלבד), אולי אתה כבר חושב על פתרונות.

בינתיים נעצור הפעם כאן עם חומר למחשבה ונשאיר את ההצעות המעשיים לפעם אחרת.

אם יש לכם רעיונות מעניינים ומקוריים או שהדברים עוררו אתכם למחשבות מעניינות, אשמח אם תשתפו אותי במחשבותיכם במייל: binyamin7@gmail.com

שלכם,

בנימין