שאלה

הבן שלנו, רועי, בכיתה ג'. הוא מצליח מאוד בלימודים וגם ההתנהגות שלו בבית הספר טובה. אנחנו קצת מודאגים בגלל שאין לו הרבה חברים. לא שילדים לא אוהבים אותו, אבל הוא לא מפתח קשרים חברתיים. אנחנו מציעים לו להזמין חברים או שניקח אותו לחברים, לאיזה חבר שירצה ובכל מרחק נסיעה, אבל הוא פשוט לא מעוניין. גם למסיבות יום הולדת של חברים הוא הולך בלי הרבה חשק וזה תמיד מעייף אותו מאוד. האם זה אומר שיש לו בעיה? אנחנו שנינו טיפוסים מאוד חברותיים, אוהבים לבלות ותמיד במרכז העניינים. מה קורה עם הבן שלנו? חשוב לנו לציין שזה לא שפתאום הוא התחיל להסתגר אלא תמיד הוא היה כזה ביישן ובצד העניינים.

שלום לכם,

דאגה ומעקב של הורים אחר התנהגות ילדיהם היא טובה ורצויה. ההתנהגות החברתית חשובה מאין כמותה ולכן תשומת לבכם אליה משמעותית מאוד. עם זאת, יש לבחון את התנהגות הילד בעיניים פקוחות ולא להכנס ללחץ מיותר. אמנם ישנם מצבים בהם ילד מפתח חרדה חברתית שבעטיה הוא נמנע מפעילויות מסויימות, אולם פעמים רבות אין מדובר בחרדה, אלא במבנה אישיות שונה מזו שאתם רגילים. בהקשר זה נדבר על חלוקת בני האדם בעולם למופנמים ומוחצנים.

חלוקה זו למופנמים ומוחצנים (אינטרוורטיים ואקסטרוורטיים), הינה אחת מהגדרת ממדי האישיות שהגדיר קרל יונג (1875-1961).

המוחצנים

אנשים הנוטים למוחצנות הם אלו שעיקר השקעת האנרגיה שלהם היא בעולם שבחוץ והתנהגותם מושפעת במידה רבה מהאובייקטים ומבני אדם שסביבם. ילד מוחצן הוא מלא חיים, מפטפט, הנוכחות שלו דומיננטית, מחפש התרחשויות ואירועים, מסיבות וריגושים. המופנמים פעילים, ידידותיים ונמרצים.

המופנמים

לעומתם, אלו הנוטים למופנמות משקיעים את עיקר האנרגיה שלהם פנימה. הגורמים המניעים את פעולתם הם סובייקטיביים, הם מתבוננים פנימה לתוך עצמם ודרך התבוננות זו מעניקים משמעות לסביבה החיצונית ולאירועים המתרחשים סביבם. הם מסוגרים יותר בתוך עולמם הפנימי ומעדיפים את חברת עצמם על חברת זולתם. המופנם נראה מהורהר יותר, זהיר ושקט.

אני מניח שאתם קוראים את הדברים ונשארים מודאגים, שהרי אתם מכירים את עצמכם כמוחצנים, כחברתיים מאוד וילד מסוגר בתוך עולמו מצטייר בעיניכם כמתקשה או מתמודד עם מצוקה.

ראשית יש לומר שאכן מחקרים מראים שמוחצנים מדווחים על אושר רב יותר. אולם מופנמות לא מעידה על מצוקה או על ביישנות מזיקה, אלא על מזג רגוע ועל הפניית המיקוד פנימה. המוחצנים יוצרים קשרים חברתיים רבים בקלות, אולם המופנמים  לא זקוקים לכל כך הרבה קשרים חברתיים. אדרבה, מבחינת המופנמים ריבוי קשרים בא על חשבון איכות הקשר ודבר זה עלול לבלבל אותם. הילד המופנם רגיש יותר לגירויים רבים, הוא מעדיף שקט שנותן לו מנוחה ותחושה פנימית נעימה. המוחצן, לעומתו זקוק לגירויים רבים כדי להרגיש מסופק ונינוח.

כמובן, רוב בני האדם לא נמצאים בקצוות של מופנמות ומוחצנות אלא במקום מסוים על הרצף שביניהם, עם נטייה למוחצנות או נטייה למופנמות.

ייתכן מאוד שבנכם רועי נולד עם מזג מתאים להיות ילד מופנם וכך טוב לו. אמנם אתם מכירים את החלקים הטובים והנעימים של המוחצנות שלכם, אולם עליכם לדעת שקיימים יתרונות לבעלי הנטייה למופנמות. מחקרים מראים שהמופנמים מצליחים להגיע להישגים מרשימים מאוד בתחומים רבים כולל בהנהגה וניהול. המופנמים לא שמים למטרה לעמוד במרכז, אלא נאמנים למטרות העמוקות יותר, הם נינוחים יותר בקבלת החלטות מתוך התבוננות ובזכות ההקשבה הם יוצרים קשרים חברתיים עמוקים יותר.

בחברה שבה רגילים למדוד אושר על פי הצלחות חברתיות, הורים רבים סבורים שהילד המופנם ביישן מדי והם מעבירים לו מסר שלילי על התנהגותו. ילד ששומע דרישות חברתיות שאינן מתאימות לכלים שלו ולאופי שלו עלול ללמוד מכך למידה שלילית אודות עצמו ועלולות להיות לכך תוצאות לא טובות.

עליכם ללמוד לתת מקום וכבוד למופנמות של רועי. אם הוא ישתמש בה כראוי היא תוכל לשמש אותו בדרכו לחיים מוצלחים ומספקים.