בנימין שלום,

יש לי קרוב משפחה, אסף, בתחילת שנות ה-30 לחייו, לאחר משברים נפשיים קשים. נכון להיום, הוא לא חזר לעצמו, הוא לא מתפקד כמו בעבר. הוא מתקשה להחזיק עבודה קבועה ודי מיואש מהחיים. אנו מתלבטים האם לפנות לביטוח לאומי לבקש קצבת נכות. לאסף קשה נפשית עם הפניה לביטוח לאומי. חשוב לציין שאסף חי עם ההורים, לא קל להם עם המצב של אסף, אבל הצורך הכלכלי בקצבת נכות לא דחוף. האם אתה יכול לכוון אותנו ולתת עצה טובה? הילה.

 

שלום הילה,

הפנייה לביטוח לאומי להכרה בנכות על רקע נפשי כרוכה אצל אנשים רבים בהתלבטות קשה. יש מצבים בהם אין התלבטות, לאחר אשפוזים קשים או ממושכים, ופגיעה אנושה בתפקוד היומיומי. בין אם יש התלבטות ובין אם לא, אצל רבים מדובר בהליך כואב ומייסר של הכרה ממסדית בנכות נפשית.

יתכן שאסף חושב לעצמו: אמנם מצד אחד, לקבל תוספת הכנסה אף פעם לא מזיק, אך אני לא רוצה להיות מוכר כנכה, לא רוצה להשתייך לקבוצה "הזאת". באותה מידה בני המשפחה ובעיקר הורים, מתקשים לקבל את הפגיעה הנפשית כעובדה מוחלטת.

במצבים כאלו, כל התפיסות המוקדמות שלנו צפות ועולות, כל הסטיגמות, וכדרכן של סטיגמות, הן צובעות את כל המציאות בצבע אחד קודר ומאיים.

כאשר אדם נמצא בהתלבטות ובצומת של קבלת החלטות, לעמדה נפשית ורגשית כזו אין תועלת והיא מזמינה קושי בחשיבה הגיונית. מעמדה נפשית כזו בחינת המציאות לא צלולה לחלוטין וממילא קבלת החלטות לגבי המציאות עלולה להיות מוטית. חשיבה מציאותית ומעשית, שעוסקת בצדדים המעשיים של המציאות, עשויה לסייע בתהליך.

במילים אחרות, כאשר אדם עומד לקבל החלטה עליו לשקול את כל ההיבטים המציאותיים, היתרונות והחסרונות המעשיים והשלכותיהם על חייו ובנוסף לכך להכניס את עמדותיו ותפיסותיו כלפי הסוגיה שבה הוא מתלבט.

אני מקווה שמובן מדברי, שאינני בא לשלול את היחס של אסף לקבלת קצבת נכות. זו הגישה שלו ואיננו באים לשפוט איש או לקבוע עבורו מה נכון לחשוב וכיצד להתייחס. עם זאת, כדי לקבל החלטה נכונה עבורו, על אסף לבחון את הסוגיה ברמה הטכנית וככל שיהיה לו מידע, ייטב.

היום, בעידן המידע הנגיש לכל, ניתן להרחיב ידיעות על כל נושא שבו מתלבטים ללא קושי, דרך האינטרנט וכדאי להשתמש בכלי זה. גם אם לא עושים זאת, ניתן לגשת לביטוח לאומי ולקבל חוברות מידע על קצבת נכות וכן על שיקום.

בתוך השיקולים בדרך לקבלת ההחלטה, כדאי לשים לב לנקודות הבאות:

הקצבה כהזדמנות שיקומית

גם אם, ברוך ה', אין צורך כלכלי דחוף בקצבת נכות, הכסף המתקבל מקצבת נכות מאפשר לעיתים תהליכי שיקום. כסף זה מאפשר השתחררות ראשונית מנתמכות ע"י ההורים או בני משפחה אחרים. מתאפשרת התנהלות כלכלית שיש בה לקיחת אחריות ותכנון, מרכיבים משמעותיים ומרכזיים בכל תהליך שיקום נפשי.

הגבלת השתכרות מעבודה

קצבת הנכות מוגדרת כמענה על חוסר יכולת לעבוד ולהתפרנס ועל כן קיימות מגבלות על גובה השכר שמקבל קצבה יכול להשתכר. בעבר מקבל קצבה היה יכול להשתכר עד גובה הקצבה וברגע שעובר רף זה, קצבתו היתה נשללת. יש במצב זה גורם שמעכב את מקבלי הקצבאות בתהליך השיקום מחשש לאיבוד הבסיס הכלכלי של הקצבה. בשנים האחרונות הונהגה רפורמה שמאפשרת השתכרות באופן מדורג ומותאם יותר (המכונה "חוק לרון"). אם רלוונטי, ניתן לבחון סוגיה זו באמצעות אנשי המוסד לביטוח לאומי. גם כאן אני ממליץ על בדיקה מציאותית שיורדת לפרטים.

שיקום מקצועי

הכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי מאפשרת קבלת שירותי שיקום מקצועי מטעמו, כמובן על פי הנהלים והסטנדרטים של המוסד.

סל שיקום

הכרה על יד המוסד לביטוח לאומי (או אישור מקביל להכרה כזו) מאפשרת קבלת סל שירותי שיקום מטעם משרד הבריאות. שירותי השיקום רחבים, נוגעים בכל תחומי החיים ומתקבלים בהתאמה אישית ומקצועית לכל משתקם.

דימוי עצמי

יש אנשים שעבורם ולתפיסתם הכרה של ביטוח לאומי כמוה ככישלון אישי חמור. יש גם כאלו שמקבלים מרץ רב להוכיח שהם מסוגלים על מנת שלא להזדקק לקצבת נכות.

התפיסה האישית של האדם משמעותית מאוד בהתלבטות שלו, ברגשות המעורבים ובקבלת ההחלטות בנוגע לנושא זה ובנושאים אחרים. אסור לנו, בני משפחה וגורמים מסייעים נוספים, להקל ראש, לזלזל או להתעלם ממרכיבים אלו.

אני כותב את הדברים בקצרה ובתמציתיות ומעודד אתכם, אסף ובני משפחתו, להרחיב ידיעות אודות הדברים. כאמור, המידע נגיש ומצוי לכל דורש. אני מוסיף ומדגיש שיש בלימוד העניין וחיפוש המידע עשייה פעילה שאף היא משמעותית מאוד לתהליך שיקומי.

התלבטות בפניה לביטוח לאומי