שיקום בבריאות הנפש

בפעם הקודמת כתבנו על הדילמות הכרוכות בפניה לביטוח לאומי להכרה בנכות נפשית. הדברים נכתבו כמענה לפניה אודות גבר כבן 30 שעבר משברים נפשיים ולא חזר לתפקוד כבעבר. הוא לא עובד והייאוש משתלט. תוך כדי הדברים הזכרתי את הזכאות לסל שיקום. אני מבקש הפעם להרחיב בנושא זה, זכות שלא כל הזכאים לה יודעים לממש אותה.

מהו סל שיקום בבריאות הנפש וכיצד מקבלים אותו?

אנשים המתמודדים עם פגיעה נפשית סובלים פעמים רבות מקשיים תפקודיים בתחומים שונים. יש שמתקשים ביצירת קשרים חברתיים. יש שהקושי הוא בהתמדה בעבודה. יש שלא מצליחים לנהל את התקציב שלהם ויש שתפקודי היומיום הבסיסיים ביותר נפגעו. על קשיים אלו ועל עוד רבים אחרים בא "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" לתת מענה.

חוק זה, שנחקק לפני 13 שנים, הינו מהמתקדמים בעולם בתחום זה! במדינת ישראל זכאי כל אדם שעונה להגדרה, ל"תפירה אישית" של סל שירותים שמטרתם לסייע לו לשפר את איכות החיים בכל התחומים, מתוך גישה שמכוונת לשאיפות האישיות שלו, לבחירה שלו ולאורח החיים שהוא מאחל לעצמו. כאשר מתאימים לאדם את סל השירותים, נלקחים בחשבון הצרכים והרצונות שלו והוא מקבל סיוע בתחומים שונים שיפורטו להלן:

שיקום תפקודי יומיום:

כאמור, פעמים רבות הפגיעה הנפשית והטיפול בה כרוכים בד בבד בקשיים תפקודיים בניהול משק בית או בניהול חיי היומיום. נושא זה מקבל מענה באופנים שונים, החל בליווי של סומכות, הדרכה שיקומית בבית המתמודד (שירות שזכה לשם המטעה "דיור מוגן"), דיור קבוצתי ועד להוסטלים.

שיקום תעסוקתי:

מחקרים מראים שקידום אישי של האדם בתחום התעסוקה ובמיוחד שילובו בתעסוקה נורמטיבית בשוק החופשי מהווים נדבך משמעותי מאוד בשיקום. בנוסף, שמעתי לאחרונה שתחום התעסוקה הוכח כגורם הראשון במעלה במניעת אובדנות אצל אנשים שבעבר בעיה זו היתה קיימת אצלם. מערכת השיקום מפעילה מגוון מדהים של שירותי תעסוקה ברמות שונות ובתחומים מגוונים, על מנת לסייע לאדם לממש את יכולותיו ולגבש את הזהות המקצועית שלו. היעד הראשי הוא שילוב המתמודדים בשוק העבודה החופשי כשכירים או כיזמים עצמאיים.

שיקום חברתי:

לעתים נמצא שנפגעי נפש מודרים חברתית וחייהם חיי בדידות קשה מנשוא. בתחום זה ניתנים מענים שונים, הן בחונכות אישית, הן במועדונים חברתיים ייחודיים והן בשילוב במתנ"סים בקהילה.

השכלה:

תחום נוסף ומרכזי, הן להתפתחות המקצועית והן לדימוי העצמי הוא נושא ההשכלה אשר לעיתים נקטע עקב הפגיעה הנפשית ולעיתים האדם לא מאמין ביכולותיו להתקדם בתחום זה. שירותי השיקום מסייעים החל מהשלמת השכלה בסיסית ותיכונית ועד לליווי תמיכתי בלימודים אקדמאיים.

תחומים אלו שציינתי הם רק התחומים המרכזיים וכל תחום כזה עשיר ורחב מכדי לכתוב בטור קצר בעיתון, אך מטרתי היא לגרות את הזקוקים לשירותים אלו להתעניין ולממש את הזכויות. אף לא פירטתי דוגמאות לשירותים הספציפיים הניתנים, על אף שהדברים יפים וראויים לכל פרסום ושבח. בקצרה אציין שבמסגרת שירותי השיקום ניתנים גם טיפולי שיניים ובנוסף ניתנת תמיכה למשפחות.

מי זכאי לשירותים?

כל אדם שמוכר על ידי ביטוח לאומי כסובל מנכות נפשית בשיעור של לפחות 40%.

מי הגוף שאחראי על שירותים אלו?

משרד הבריאות ממונה על יישום החוק, הוא מקיים את הוועדות והוא מפקח על מתן השירותים. לא ביטוח לאומי ולא מחלקת הרווחה.

איך מגיעים אליהם? איך מממשים את הזכויות?

על פי החוק כל אדם זכאי להגיש הפנייה לוועדת סל שיקום במשרד הבריאות, בטפסים המתאימים, אולם בפועל בדרך כלל ההפניה מתבצעת דרך מרפאות ומוסדות לבריאות הנפש, גורמי רווחה ברשות העירונית ועובדים סוציאליים בקופות חולים.

מה כולל התהליך?

הגשת הבקשה כרוכה בצירוף אישורים פסיכיאטריים וסוציאליים. לאחר הגשת הבקשה נקבעת ועדה, בה דנים ב"תפירת החליפה" המתאימה לאדם, ע"פ צרכיו, רצונותיו והשירותים הקיימים ומאותו רגע הוא יכול לממש את זכויותיו.

חשוב לציין שהזכאות לשירותי שיקום לא מוגבלת בזמן וניתנת לשינויים והתאמות על פי המצב והצרכים, בשאיפה לצמצום הצורך בליווי והעצמת העצמאות האישית.

 

אני מניח שלפחות אחד הקוראים אומר לעצמו שלא ייתכן שהדברים כל כך טובים ונפלאים כפי שהצגתי בפינה זו. כמובן לא הכל מושלם, אך כמי שמצוי בתחום זה קרוב לעשור אני יכול להעיד שאכן תחום השיקום בבריאות הנפש עושה נפלאות ואנו יכולים להיות גאים שמדינת ישראל היא מן המובילות בתחום זה.

אם הצלחתי לגרום למישהו לקבל את שירותי השיקום והיה זה שכרי.

 

יש לכם שאלות בנושא סל שיקום? מוזמנים לפנות.

 

סל שיקום