בחירות מעייפות

מחקר שנערך בארצות הברית (פורסם ב: Journal of Personality and Social Psychology) העלה ממצאים מעניינים שמאוד מעייף לבחור.

עורכי המחקר ביקשו מהמתנדבים לבצע מטלה לא נעימה אך מתגמלת. הנבדקים התבקשו לשתות משקה בטעם לא טוב אך לא מזיק עם פרס כספי לפי כמות השתיה. בפעם השניה שהם ביצעו את המחקר הנבדקים התבקשו לטבול את ידם במי קרח לזמן ארוך ככל שניתן.

האם הם התמידו במשימה והצליחו בה? תלוי מי.

החוקרים חילקו את הנבדקים ל-2 קבוצות ובטרם הם התבקשו לבצע את המשימה הלא-נעימה, הם קיבלו רשימות של פריטים. קבוצה אחת התבקשה לבצע כ-300 בחירות בין פריטים (חולצה בין חולצות, מאכל מבין מאכלים וכדו')  או עיסוק בין עיסוקים. הקבוצה השניה קיבלה את אותה רשימה של פריטים או עיסוקים, אך לא נדרשו לבחור ביניהם אלא רק לציין האם השתמשו לאחרונה בפריטים אלו או עסקו לאחרונה בעיסוקים המצוינים. באופן מובהק נראה שאלו שנדרשו לפני ביצוע המשימה לקבל החלטות ולבחור בין אפשרויות שונות הראו רמות ביצועים נמוכות מאלו שלא נדרשו לכך.

החוקרים הסיקו מהמחקר שלעודף בחירות יש השפעה שלילית על שליטה עצמית.

בהמשך, הם ערכו את הניסוי באופנים שונים. לבסוף הם יצאו לקניון ושאלו את האנשים למספר הבחירות שהם ביצעו במסע הקניות שלהם. לאחר מכן הם התבקשו לענות על שאלות מתמטיות קלות, אך משעממות ומעייפות. גם כאן התברר שככל שאנשים בחרו יותר כך היו להם פחות סבלנות ופחות ריכוז לביצוע המשימות.

אז מה למדנו מזה?

את אותם כוחות אנחנו משקיעים גם בקבלת החלטות וגם בשליטה עצמית לביצוע מטלות חשובות ונדרשות אך פחות נעימות. מה הקשר בין שני הדברים? כל בחירה וקבלת החלטה הוא בחירה בצד אחד על חשבון הצד השני. בחירה בבגד אחד הוא ויתור על לבישת בגד שני, בחירת מקצוע הוא אובדן עתיד של עיסוק מקצועי אחר, וכן הלאה בכל צעד ושעל מחיינו, בין בבחירות גדולות ובין בקטנות, אנחנו בוחרים לוותר ולאבד, לשלם מחיר ולעיתים גם לסבול על בחירתנו. בחירות מושכלות דורשות לעיתים לשלם מחיר בטווח הקצר כדי להשיג רווח לטווח הרחוק יותר.

מה קורה לקבלת החלטות כאשר עייפים?

כאשר אין לנו אנרגיה לקבל החלטות אנו נוטים לבחור בצד שיש בו פחות אובדן לטווח הקצר, רק לא לסבול כרגע, החשיבה לטווח רחוק נעשית קשה יותר.

דוגמה: קנייה שבועית בחנות

אני כותב על קבלת החלטות ובחירה ויש לדעת, כפי שצויין, שלא מדובר רק בהחלטות גדולות וגורליות אלא בכל התנהלות היומיום שלנו אנחנו מקבלים אינספור החלטות. ניקח לדוגמה פעילות שגרתית של קניה שבועית גדולה של מוצרי מזון בחנות גדולה. שפע המוצרים, הסוגים, המותגים והטעמים גדלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. חנות גדולה מחזיקה עשרות אלפי סוגי פריטים ומתוכם אנחנו אמורים לבחור ולקבל החלטה שיגיעו אל הבית מוצרים שאנו זקוקים להם, מעוניינים בהם, בכמות מתאימה לצרכים ובהתאם לתקציב המשפחתי. כאמור, הבחירה בין המוצרים היא פעולה מעייפת בפני עצמה. אם נוסיף לכך הליכה ממושכת בחנויות גדולות במיוחד, נקבל מצב שהוא כלל לא אופטימלי לקבלת החלטות מושכלת. לכן, כדאי ללכת לקניות כאשר יש לנו כוח ולא במצב עייפות. בנוסף, רצוי להימנע עד כמה שאפשר מקבלת החלטות במעמד הקנייה עצמו. רשימת קניות טובה, עם ידיעה מראש של איזה מוצר רוצים לקנות, של איזו חברה, באיזה טעם ובאיזו כמות, רשימה כזו מנבאת פחות החלטות שמצטערים עליהן אחר כך. אם צירוף הילדים לקניה גוזלת אנרגיות שאמורות להיות מוקדשות לבחירת המצרכים, כדאי לשקול האם לעשות זאת.

ולסיום, יישום נוסף של הדברים. בידקו עם עצמכם: מתי ובאיזה מצב אתם שואלים את ילדכם את השאלה השגרתית מה הוא רוצה בכריך לגן או לבית הספר? האם זמן זה מתאים לילד לקבלת החלטה ובחירה? אולי כדאי לחשוב על זמן אחר?

 

הכח לבחור