סיפור ידוע מספר על אדם שהגיע לקרקס וכאשר נכנס הפיל להופעה שלו, ראה המבקר שלרגלו של הפיל קשור חבל קטן. תהה לעצמו המבקר, לשם מה קשרו לפיל חבל קטן?

פנה בתהייתו למאלף הפילים והלה ענה שהחבל הקטן מונע מהפיל לברוח.

תשובת המאלף הגדילה את התמיהה. הרי הפיל גדול וחזק וגם אם יקשרו אותו בחבל זה, הוא יוכל בקלות לקרוע אותו?!

חייך מאלף הפילים וענה, להשתלט על פיל גדול קשה מאוד, גם לקשור אותו בחבל שלא יוכל לקרוע זה די מורכב. אם כן, כיצד משתלטים על פיל שלא יברח? ובכן, הסביר המאלף, כאשר היה הפיל רק פילון ולא ידע היטב כיצד לדרוך ולברוח, נקשר לרגלו חבל קטן אשר היה מחובר לעמוד. הפיל הקטן ניסה שוב ושוב להשתחרר וגילה לאכזבתו שהחבל מונע זאת ממנו. כך הוא ניסה פעם, פעמיים ושלש עד שלאחר מספר ניסיונות למד הפיל שאין עוד טעם לנסות והפסיק מניסיונותיו להשתחרר. התמיהה שלך, אמר המאלף, נבעה מהגודל והחוזק של החבל וחולשתו ביחס לכוחו של הפיל, אולם לא חוזק החבל מונע מהפיל לברוח אלא המשמעות שמייחס הפיל לחבל הקטן.

 

 

סיפור זה ממחיש בצורה יפה את האופן שבו אנו מפתחים בעצמנו פחדים ותפיסות מגבילות נוספות. בהתאם ללמידה חד פעמית וממוקדת אנו מקבעים כללים בחיינו. כך אנו מפתחים פחדים לא מציאותיים, הערכת יכולת עצמית נמוכה ועוד תפיסות שמצמצמות את חיינו לאזורים בטוחים ומוגנים שלא מאפשרים צמיחה אישית.

ניקח את הפחד לדוגמה. אם ילד הלך ברחוב והוא נבהל מכלב שנבח לעברו, הוא עלול לפתח כלל שהכלב הזה מפחיד ומבהיל. עם הזמן הכלל ילך ויתרחב לכלל הכלבים ולכל מיני מציאויות של כלבים ברחוב.

באופן זה, בהתאם למצבים שנקלענו אליהם במציאות או בהתאם למציאות שחלפה בדמיוננו אנו עלולים לפתח פחדים שונים. הפחד גורם להימנעות ממצבים מאיימים. עצם ההימנעות מלמדת שהדבר משתלם שהרי נמנעתי מלעבור ברחוב בו גרים כמה כלבים וחשתי נינוח ובטוח ואף לא ננשכתי ע"י כלב, אם כן נדמה שההימנעות משתלמת. הצד השני של אותו מטבע הוא שההימנעות ממצבים מאיימים גורמת להרחבת הפחד לכיוון המצבים והמקומות מהם נמנעתי.

ממה אנשים מפחדים? כלבים, מעליות, טיסות, נהיגה, מקומות הומי אדם, מקומות סגורים, עכברים, ג'וקים, נמלים, חושך... ממה לא?

כמובן, פחד הוא מנגנון חיוני שהבורא טבע בתוך כל בעל חיים, מנגנון שבזכותו אנו נשמרים מאיומים. אילו העכבר לא היה מפחד מהחתול ונשאר אדיש, סופו היה קרוב מאוד. גם אנו מפחדים ובזכות הפחד אנו נשמרים מתאונות דרכים, חוגרים חגורת בטיחות, נזהרים מאש ועוד.

אולם אם נהיה שרויים בפחד מתמיד חיינו יהיו בלתי אפשריים.

לצורך המחשה נביט על עולמנו כמחולק לכבישים ומדרכות. הכביש הוא מקום בו רצוי ומתאים להישמר ממכוניות חולפות. בכביש הנהג צריך לנהוג מתוך זהירות שלא לפגוע. במדרכה ניתן להיות רגועים יותר ולא לחיות בפחד ממכונית שתבוא בפתאומיות.

אמנם, גם בכביש יש מידה מתאימה של זהירות ופחד. אם הפחד מתאונות יגרום לנהג או להולך הרגל לא להיכנס לכביש, יש כאן בעיה. כמו כן, אם הולך הרגל בעודו במדרכה יחיה בפחד ממכוניות שיבואו בפתאומיות גם זו בעיה. אין זה אומר שמעולם לא נדרס אדם על המדרכה בעודו הולך לתומו, אולם החשש רחוק יותר.

כך בכל תחום בחיינו, עלינו להבחין בין מצב מסוכן לבין סיכון קיים ולעומתם לבין חשש מסיכון דמיוני שאיננו מציאותי. כאשר הפחד משתלט על אזורים בטוחים, שם מתעורר הצורך להתמודד איתו.

כמו בפחד גם ברגשות מגבילים אחרים אנו מפתחים דימוי ותפיסה שלילית שמונעות בעדנו התפתחות אישית.

 

האם גם אתם מזדהים עם הפיל בקרקס? האם גם לכם יש רצועה קטנה קשורה לרגל, כל מיני הגבלות בחיים שלא נובעות ממציאות מגבילה אלא מתפיסה שמונעת ומצמצמת?

אם כן, כדאי לקחת בחשבון שכפי שלמדנו להגביל את עצמנו ניתן ללמד את עצמנו גם לצמוח. לעיתים ניתן לבד ולעיתים כדאי לפנות לסיוע מקצועי.

שחררו את החבל!

 

אז מה החבל שלך?