בנימין שלום,

שלומי ואני נשואים 11 שנים, יש לנו שני ילדים בבית ספר וילדה בגן. שנינו שכירים ומתפרנסים בכבוד. עם זאת, ההכנסות לא גבוהות ואנחנו נאלצים להצטמצם בדברים רבים שהיינו רוצים. שלומי מצליח מאוד בעבודתו ויש לו חלום לפתוח עסק עצמאי. אני בטוחה שהוא יכול להצליח בתחום שלו ואני מעודדת אותו מאוד לפתוח את העסק. אני אומרת לו שבדרך הזו נוכל, סוף סוף, לנשום לרווחה מבחינה כלכלית. שלומי דוחה אותי בכל פעם ואני מרגישה שיש משהו שתוקע אותו. נדמה לי שככל שאני לוחצת אותו כך הוא מסתגר יותר, הוא מתווכח יותר וטוען טענות שמצדיקות את התקיעות שלו בעבודה. אני בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות. מה עושים? מיטל

 

שלום מיטל,

משאלתך החשובה נשמע שקיימת מערכת זוגית טובה ותומכת בינך לבין שלומי, מערכת שיש בה הערכה הדדית וחלומות משותפים.

השאלה שלך מפגישה אותנו עם התיסכול שמלווה אותנו פעמים רבות כאשר אנו מנסים לסייע לאדם אחר. קיימת חשיבות רבה לעצה טובה ולזווית ראיה שונה של אדם חיצוני ואובייקטיבי על מנת שנוכל להתקדם בחיים ולהתגבר על מכשולים. אני קורא את שאלתך ושומע מהדברים את בחינת המציאות המפוכחת שלך, בחינה שאומרת: מצבנו הכלכלי דורש יותר, הצרכים גדולים ומאידך קיימת יכולת טובה שלא ממומשת וחבל. אם יכולת ההשתכרות של שלומי תצא אל הפועל מצבנו ישתפר לאין ערוך!

על דפי העיתון חשוב להדגיש, שלא לכל אדם מתאים להיות עצמאי ואין בתשובתי זו קביעה כללית, אלא מענה ייחודי בהתאם לשאלתך.

כמענה לפנייתך אני מבקש לעשות שני דברים. הראשון הוא להפגיש את המבט האובייקטיבי שלך עם העמדה הסובייקטיבית של שלומי והשני הוא להבין מה קורה במפגש בין שתי נקודות המבט.

את כותבת שלשלומי יש חלום לפתוח עסק עצמאי. אם כן, שלומי מסכים באופן עקרוני שעליו לעבוד כעצמאי. הוא מסכים שיש בדבר פוטנציאל גדול להשתכרות מכובדת. אז למה זה לא קורה? אחד ההבדלים בינך לבין שלומי הוא שאת השינוי בפועל מי שצריך לעשות, הוא שלומי בעצמו. משום כך, הוא חווה את ההתלבטות והחששות ממהלך שכזה הרבה יותר ממך.

כל שינוי בחיינו עלול לערער את תחושת הביטחון שיש לנו ברצף של החיים. כאשר אדם עומד בפני השינוי עומדים לנגד עיניו הזדמנויות, חלומות ופנטזיות מצד אחד וחששות, פחדים וספקות מהצד השני.

הרבה חששות ושאלות עומדות בפניו של שלומי: הוא לא בטוח האם אכן צעד זה יפתור את הקושי הכלכלי? אם כן, תוך כמה זמן זה יקרה? האם הוא מסוגל לעמוד בלחץ ובחוסר הביטחון הכלכלי שמתלווה לדבר? האם זה הזמן? האם ידע לשווק את עצמו? האם בשוק יש מספיק ביקוש? שאלות אלו ואחרות מערערות את הביטחון הדרוש לצורך ביצוע צעד שמשנה את אורח החיים המוכר והבטוח.

אני חוזר ומדגיש את שאמרתי קודם: שלומי לא מתנגד לשינוי, הוא פשוט חושש ממנו ולכן נמצא בהתלבטות.

במפגש ביניכם, את מציגה עמדה אובייקטיבית לפיה את יודעת מה טוב ונכון לעשות ואת מנסה לדחוף אותו לשינוי המתבקש. האם באמת יש ראייה אובייקטיבית? אולי גם הלחץ שלך מגיע מהחלום הוורוד שאם רק יקרה הצעד הבא מצבנו הכלכלי יפרח וישגשג?

יתכן שתעני לי שאת לא מפנטזת ותוכיחי שאכן זו התשובה. אכן, לעיתים באמת יש לאדם האחר ראייה מפוכחת על שינוי נדרש כמו שמירה על בריאות, צורך להפסיק לעשן ועוד. עם זאת, עדיין יש משהו במפגש ביניכם שלא מוליד את השינוי הנדרש ואולי אף מונע אותו.

שלומי מתלבט. הוא רואה את הפוטנציאל הגדול אם רק יעשה את הצעד ומצד שני הוא לא עושה אותו בגלל חששות שונים. כרגע, כאשר הוא עומד מולך הוא צריך "להצדיק" את ההתנהגות שלו, את העובדה שהוא נשאר שכיר ולא עושה כלום כדי לצאת לעצמאות. כאשר את תופסת את העמדה שדורשת ממנו לשנות את מסגרת העבודה שלו, הנטייה הטבעית שלו היא להסתגר דווקא בצד השני, זה ששולל את השינוי. אם לא יעשה כן, הוא ייראה כחסר אונים, כזה שלא עושה מה שצריך ומתבקש, ואפילו חסר אחריות.

באורח פלא תגלי שככל שבשיחות שלכם תהיי פחות דוחפת, פחות חד-משמעית ולעומת זאת יותר תתני מקום להתלבטויות שלו ולחששות, כך שלומי ירגיש בטוח יותר לקבל החלטות. אולי ההחלטה תהיה בכיוון שנראה לך היום כנכון ואולי הוא יחליט שזה לא הזמן. אם תהיי כנה בשיחה עם שלומי על ההתלבטויות, אולי גם את תגלי צדדים חדשים להתלבטות ואולי תשני את דעתך.

אני מאחל לכם המשך תמיכה הדדית, תקשורת טובה ופרנסה בשפע.

בנימין

 

בן זוג מתלבט